עמוד זה מוקדש לזכרו של אדם, חבר, בעל, מאהב, נשמתי התאומה
עמוס שוורץ
27/04/1971 – 08/02/2000
אין כמוך מי יודע זאת כמוני
עמוס
27.4.71 – 8.2.2000
ביום אביבי בסוף אפריל, שנת 1971 נולד עמוס לורד ולאריה
אח לדרור שהייתה אז בת שנתיים.
תינוק יפהפה שקט ורגוע.
קרן אור אשר האיר את חיינו במשך כל חייו.
בהיותו בגן ובבית הספר היה אהוב על ידי חבריו ומוריו בשל רצינותו ורוח ההתנדבות שגילה מגיל צעיר.
בילדותו, בשבתות ובחופשים, אהב עמוס לטייל בואדי , ובחורף ללקט פטריות. עמוס אהב את הטיולים המשפחתיים שהיינו עושים סמוך למחנה הצבאי שאביו אריה שירת בו.
בכיתה ה’ הצטרף עמוס לתנועת הצופים בנצרת עלית – שבט איריס. מאותו יום, היה עמוס חניך למופת, “שרוף” על הצופים, עד אחרי סיום כיתה י”ד.
בגיל 13, שבוע לאחר בר המצווה התייתם עמוס מאביו. מאותו יום עמוס התבגר טרם זמנו, לקח אחריות , ניסה למלא את החלל הגדול שהשאיר אביו. החל מתיקונים בבית ועד לתמיכה רגשית. תמיד מצא את המילים לעודד ולהרגיע.
בתיכון “שרת” בנצרת עלית, בו למד עמוס במגמת אלקטרוניקה, היה ידוע כמי שאפשר לסמוך עליו ולפנות אליו לעזרה. את לימודיו המשיך במכללת נצרת עלית, ואח”כ בקיבוץ ניר אליהו. בזמן זה עבד במפעל לניילונים בקיבוץ.
עם סיום לימודיו, התחיל עמוס את שירותו הצבאי. תחילה טירונות, בבית אל, ואח”כ בבית הספר הטכני של חיל האויר. את רוב שירותו הצבאי עשה בבסיס חיל אויר ברמת דוד, במחלקת נשר, שם גם שירת שנת קבע. במשך שירותו קיבל תעודות הצטיינות ופרסים רבים על הצעות ייעול שנתקבלו בחיל. בבסיס זה, הכיר עמוס את יונית, פקידת מבצעים, שלימים תהיה אישתו.
יומיים לאחר השחרור, נסעו עמוס ויונית לטיול בקניה. מאותו טיול, החליטו שככל שהדבר יתאפשר, יסעו לטייל בחו”ל כל שנה. ואכן, מקומות נוספים בהם טיילו היו טורקיה, קפריסין, לונדון,ארה”ב וטיול לרודוס עם כל המשפחה, טיול שלימים הוגדר כטיול פרידה.
ב-6.8.1998 התחתנו עמוס ויונית בחוף גינוסר שעל שפת הכנרת. ירח הדבש היה טיול פארקים בארה”ב. את חייהם המשותפים החלו לבנות בנצרת עלית, בשכונת הר יונה.
ביום הראשון של המילניום החדש, יצאו עמוס ויונית לפיקניק עם המשפחה, בפארק בנצרת עלית. באותו יום מצאו ואימצו את צ’יפס, גורת כלבים מתוקה. גורה זו הוסיפה שמחה ואושר לעמוס, אשר הספיק ליהנות ממנה חמישה שבועות בלבד.
בארבע שנותיו האחרונות לחייו עבד עמוס בחברת סלקום כטכנאי אתרים, וקודם למשרת הנדסאי בכיר. עמוס היה אחראי להדרכתם וקליטתם של הטכנאים החדשים בצפון וכתב חלק מקורס ההדרכה שהועבר לטכנאים בכל הארץ.
במהלך יום עבודה בחברת סלקום מצא את מותו.
יהי זכרו ברוך
מאז גיל 18 החזיק עמוס בכרטיס תורם.
מיד לאחר היוודע דבר מותו, ביררה המשפחה האם אפשרי לתרום איברים.
גם לאחר המוות. האיברים שנתרמו היו 2 קרניות אשר הושתלו בגבר בן 40 ובנער בן 18.
כמו כן נתרמו רקמות עור ועצמות , ומסתמי לב . תרומה זו מצטרפת לבנק רקמות.
אגודת “אדי” נוסדה בשנת 1978 ע”י משפחת בן דרור לזכר בנם אהוד, שנפטר בתקופת ההמתנה לתרומת כליה. כיום, אגודת אדי היא חלק מהמרכז הלאומי להשתלות איברים.
באגודת אדי קיים מאגר מידע ממוחשב של כל אזרחי המדינה שהצהירו כי הם מוכנים לתרום איברים לאחר מותם, לצורך השתלה ועל מנת להציל חיים.
האגודה פועלת בשיתוף משרד הבריאות והמרכזים הרפואיים ברחבי הארץ במטרה להעניק חיים לחולים חשוכי מרפא הזקוקים להשתלות.
ההצטרפות לאגודה אינה כרוכה בתשלום. כל אזרח ישראלי מעל גיל 18 יכול להצטרף לאגודה.
עמוס אהב מאוד לצלם, בעיקר את הטבע שנהנה לטייל בו, אלה כמה מהתמונות שצילם:
